Esperanza Rising הוא סיפור על התגברות על קשיים ובעיקר על כוחה של אהבה של משפחה. ספרה של ריאן מבוסס על חוויות חייה האמיתיות של סבתה, ועובד בצורה חלקה את המציאות התרבותית וההיסטורית של חיי שנות ה-30 לתוך העלילה.
כאשר אספרנסה נוסע ברכבת ללוס אנג'לס, היא מסרבת באנוכיות לאפשר ילדה קטנה לגעת הבובה שלה. היא חושבת הילדה הקטנה מדי מסכנת ומלוכלכת.
אחרי שהיא גדלה להכיר ולאהוב איזבל, אספרנסה נותנת אנוכי משם בובת ההולדת היקרה שלה מאבא.
על אל ראנצ'ו דה לאס רוסאס, אספרנסה לא אוהבת סורגת ומתלוננת שזה משעמם.
אחרי אמא נופלת למשכב, אספרנסה מבלה הזמן הפנוי הנדיר שלה סורגת השמיכה של אבואליטה כאות אהבת אמא. אספרנסה נודע סבלנות.
בתחילת הספר, אספרנסה מספרת מיגל שהיא והוא עומד על צדדים שונים של הנהר, בהתייחסו למעמד החברתי הגבוה שלה ואחד הנמוך שלו. כאשר מיגל מנסה להחזיק את ידה בצורה ידידותית, אספרנסה מתרחקת.
עד סוף הספר, אספרנסה מעריך מיגל כשווה. היא מושיטה יד כדי לאחוז בידו בעת שהם מקשיבים להם את הדופק של כדור הארץ.