דרך מצוינת לשפר את ההבנה של טיעונים יעילים היא באמצעות אתוס, פאתוס ולוגו. אתוס הוא האמינות של הדובר או הכותב; פאתוס מושך את הקהל פנימה דרך חיבור רגשי, ולוגו משתמש בהיגיון, נימוקים, ראיות ועובדות כדי לתמוך בטיעון. המפתח לכתיבה משכנעת חזקה הוא היכולת לנתח ולאמת, או להפריך, את הרטוריקה של טיעונים אחרים.
מחשש שרומא תאבד את הדמוקרטיה שלה תחת שלטונו של קיסר, ברוטוס מסכים להרוג את חברו בשם רומא. קושרים קשר עם סנאטורים אחרים, ברוטוס וקסיוס דוקרים את קיסר למוות את קיסר ביום הכתרתו. יוליוס קיסר אומר באופן מפורסם, "אתו, ברוט?" מעיד על תחושת הבגידה העמוקה שלו.
רטוריקה הטרגדיה של יוליוס קיסר אתוס, פאתוס, והלוגו
טקסט Storyboard
"הוא היה חבר שלי, נאמן רק לי."
אֶתוֹס
"זה היה לחתוך הנחמדים כולם."
פָּתוֹס
"יהוה הוא הביא רבים שבויים הביתה לרומא, מי כופרים עשה לקופה בכלל למלא."
LOGOS
וויל של קיסר ואני, יוליוס קיסר, של נפש בריאה וגוף לעשות להוריש 75 דרכמות, ומחצית פרדסים שלי לעם רומא, שאותו אני אוהב.
אנטוני הוא להצדיק את דבריו באמינות לדעת קיסר. הוא אומר שהוא תמיד היה הוגן וצודק שחבר אמיתי היה יודע את זה.
אנטוני יוצר קשר רגשי עם הקהל. הוא גורם להם להסתכל פצעי הדקירה שנגרמו על ידי ברוטוס, החבר של הקיסר. עם דבריו ומעשיו, אנטוני יוצר תחושות של רחמים, עוגמת נפש, וחוסר אמון של אזרחים הרומים.
במהלך נאומו, אנטוני נותן דוגמאות של הנדיבות של הקיסר וענווה כראיה שהוא נרצח בטעות. זה מסתיים בקריאת הצוואה של הקיסר, אשר נותנת לכל אזרח 75 דרכמות וחצי הפרדסים שלו. אנטוני משתמש זה כראיה להוכיח בצורה הגיונית כי הקיסר היה לא עריץ.